הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מג'דוב

החלטה

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה, ביום 10.4.13. על פי פסק הדין חוייב המבקש לשלם למשיבים סכום של 24,668 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

כן לפניי תגובת המשיבים, המתנגדים לביטולו של פסק הדין.

עסקינן בתביעה שהוגשה נגד המבקש בגין תאונת דרכים מיום 2.3.12, עת פגע רכב, אשר על פי הנטען נהג בו המבקש, ברכבה של המשיבה מס' 2, מאחור. התביעה הוגשה בגין הסכומים ששילמה המשיבה מס' 1, המבטחת, למשיבה מס' 2, המבוטחת, ובגין הנזק העקיף שנגרם למשיבה מס' 2.

2. המבקש אינו מכחיש קבלת כתב התביעה לידיו, אך לטענתו, לא הגיש כתב הגנה, מטעמים אישיים שהוא אינו מעוניין לפרט, בשל פרטיותו. לטענתו, כלל לא קיבל לידיו את פסק הדין, ונודע לו עליו רק כאשר ביקש לברר במוקד המידע של ביהמ"ש פרטים אודות התיק.

לטענת המבקש, המשיבים הגישו נגדו שתי תביעות שונות בגין אותה תאונה – התביעה הנוכחית, ותביעה שהוגשה בבימ"ש השלום בתל אביב, בתיק מס' 48888-12-12. שתי התביעות מבוססות על אותה עילה, אותה תאונת דרכים, אך בכל אחת מהתביעות נטען לנזק שונה, למרות שהן מסתמכות על אותה חוות דעת של שמאי. המבקש מכחיש את מעורבותו בתאונת הדרכים המתוארת בכתב התביעה, מכחיש את אחריותו ומכחיש את הנזק הנטען.

3. המשיבים מתנגדים לביטול פסק הדין. לטענתם, המבקש לא טרח לפרט מדוע לא הגיש את כתב הגנתו במועד, ועל כן יש להניח כי מדובר בהתעלמות מודעת מהתביעה.

בנוסף טוענים המשיבים, כי התביעה הוגשה בגין נזק לחלקו האחורי של רכב המבוטחת, כך שאחריותו של המבקש לנזק – ברורה, ולא תצמח כל תועלת מביטול פסק הדין.

אשר לטענה, כי הוגשו שתי תביעות בגין אותה תאונה, הרי שלטענת המשיבים, הדבר אינו נכון בעליל. אמנם, הוגשה גם התביעה האחרת בבימ"ש השלום בתל אביב, אך בתביעה האחרת (שהוגשה על ידי עו"ד אחר מטעם המשיבים) נתבע הנזק לחלק הקדמי של הרכב, ואילו כאן נתבע הנזק לחלק האחורי. בנוסף, הנזק לחלק הקדמי לא נגרם בעת אירוע התאונה עצמו, אלא מדובר בנזק שנגרם בעת גרירת הרכב למוסך, כך שמדובר באירוע נפרד. לשיטת המשיבים, היה על המבקש לעתור לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה בתיק המתנהל בתל אביב, שכן שם הוא נתבע על נזק שלא הוא גרם, אלא הגרר, שגרר את הרכב.

4. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

5. בבקשה שלפניי אין המבקש מעלה טענות בעניין המצאת כתב התביעה לידיו, ולפיכך תידון הבקשה במסלול השני – על פי שיקול דעת ביהמ"ש.

אמנם, הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה במועד נותרה מעורפלת, משסירב המבקש לחשוף את הנסיבות האישיות, אולם, לטעמי, השיקולים לגופו של עניין גוברים, במקרה דנן, על העדרו של טעם ברור למחדל הדיוני, ומצדיקים ביטולו של פסק הדין, תוך חיוב בהוצאות בלבד בגין המחדל הדיוני.

אין חולק, כי אכן הוגשו נגד המבקש שתי תביעות בגין אותו אירוע תאונתי. ספק אם היו המשיבים רשאים לעשות כן, ולפצל את תביעתם בין הנזק למוקד האחורי לבין הנזק למוקד הקדמי (אף תוך הגשת כל אחת מהתביעות בבימ"ש אחר). יתר על כן, טענת המשיבים, כי בתביעה האחרת נתבע נזק אחר, והיא הוגשה בגין אירוע נפרד, לא נתמכה במסמך כל שהוא, והמשיבים לא דאגו לצרף עותק של כתב התביעה שהוגש בהליך האחר, כמו גם של חוות הדעת שעליו נסמכה אותה תביעה.

הטענה, כי בתיק האחר נתבע המבקש על נזק שלא הוא גרם, נראית תמוהה על פניה. אמנם, על פי הנטען, כל אחת מהתביעות הוגשה על ידי עורך דין אחר, אך מדובר באותן תובעות, ותמוה בעיני כיצד יכולות התובעות לטעון כעת, בתגובה לבקשה לביטול פסק הדין, כי התביעה האחרת – במסגרתה ניתן גם פס"ד בהעדר הגנה - הוגשה שלא כדין, בגין נזק שלא המבקש עצמו גרם לו.

ייתכן, כי צודקות המשיבות בטענה, שנכון יותר מצד המבקש היה להגיש את בקשתו לביטול בתיק האחר, בבימ"ש השלום בתל אביב; אך אין בכך כדי להביא לדחיית בקשתו של המבקש בתיק דנן. מן הראוי ליתן למבקש את יומו בביהמ"ש, על מנת שביהמ"ש יוכל לבחון אל נכון, מה היא עילת התביעה בכל אחת מהתביעות, האם אמנם אחראי המבקש לנזקי התאונה, האם זכאיות היו המשיבות לשני פסקי דין שונים נגד המבקש, ובאיזה סכום.

6. סיכומו של דבר, אני מבטלת את פסק הדין שניתן ביום 10.4.13.